גננת יקרה,
"פרח נתתי לנורית" הוא אוסף שירים שכתבה מרים ילן-שטקליס. חלק מהשירים הולחנו ורבים מהם מוכרים לרוב הילדים והמשפחות.
שירים שהכרנו בילדותנו מלווים אותנו לאורך חיינו בשעות של שמחה והתרגשות, ונותנים קול גם לרגשות קשים, לבדידות ולקשיים.
מרים ילן שטקליס היא אחת היוצרות החשובות לילדים ושיריה מלווים דורות של ילדי ישראל. היכרות עם שירה בגיל הרך, שירה, המחזה וריקוד של השירים מרחיבה את עולמם הרגשי של הילדים ומעניקה להם זכרונות וצלילים שיישארו איתם לאורך החיים.
השיר ואני, אני והשיר – מחשבות על קריאת שירה לילדים מאת שלומית כהן-אסיף, משוררת וסופרת ילדים
"השירים עושים את עצמם. ואיך הם עושים? אני לא יודעת. זה סודם הם." כך כתבה המשוררת הנפלאה מרים ילן-שטקליס בספרה "בחלומי".
בכל שיר טוב טמון סוד שמוביל את הקורא אל תוך בועה קסומה. עוטף אותו ומנתקו מן המציאות, לוקח אותו למקום אחר, למקום של רגש ושל לב. שיר טוב מכריח את הקורא וגם את השומע להקשיב לו. ומי שגדל על שיר, השיר נשאר שלו, כמו השפה.
למזלי גדלתי בבית שבו קראו לי שירים ללא הרף. גם היום ברגעי געגוע אני מחפשת את קולו של אבי המנוח בספרי השירה ומוצאת אותו מהדהד אלי. מקולו של אבא למדתי ששירה היא קודם לכל מוסיקה, בה המילים עושות את קסם הצליל.
המבוגרים חוששים לעיתים מן השורות הקצרות ומעדיפים את הסיפור. אבל השירה היא בועה קסומה הזקוקה לתיווך. רק אחרי שתתאהבו בשיר תוכלו להביאו לילד ולגרום גם לו לאהוב אותו.
שיריה של ילן-שטקליס מציעים מפגש נדיר ביופיו, שמבטיח לצעיר ולמבוגר מסע רגשי משותף שנצרב בתודעה ולא נמחק אף פעם. קחו את השירים לאן שאתם רוצים והעיקר, תהנו מהם יחד!
המשוררת מציעה לכם כרטיס נסיעה. סעו איתו, ורק זיכרו: קראו את השיר בקול פעם ופעמיים ויותר, אט-אט תתאהבו בו ותוכלו להביאו לילד שאינו יכול להגיע אליו בכוחות עצמו. המפגש הזה יהיה מפגש לבבות: בין ליבו של הכותב, הלב שלכם וליבו של הילד הקשוב.
מסע נעים!