הספר העשרה מיליון: המילארדר שמציל את יהדות העולם דרך ספרי ילדים

שנה, אם בכלל תהיה כזו?” זה מה שהניע את הרולד גרינספון, איל נדל”ן יהודי, לייסד את פרויקט “ספריית פיג’מה” לפני 11 שנים. מדובר ככל הנראה ב”ספרייה” הגדולה בעולם, שמחלקת בישראל לבדה כשני מיליון ספרים בשנה לילדי הגיל הרך 10 מיליון ספרים. עשרה מיליון. 10 עם שישה אפסים: זה מספר הספרים שחילקה קרן גרינספון בישראל, בשיתוף משרד החינוך. כך הפך חלום פילנתרופי של יהודי אמריקאי, ששאף להחזיר את הטייטל “עם הספר” לדור העתיד – למציאות שעולה על כל דמיון.

הארולד גרינספון, מייסד הקרן, חלם לחבר ילדים ליהדותם באמצעות הספרים. הפרויקט המכונה בישראל “ספריית פיג’מה” מקיף לא פחות מ- 12 מדינות ברחבי העולם, ביניהן ארה”ב, קנדה, אוסטרליה ובריטניה; מדינות מרכז אמריקה כמקסיקו וגואטמלה, וכן ברוסיה, תחת השם: P.J. Library.

מאות-אלפי ילדים מקבלים מדי שנה ספרים במסגרת הפרויקט החינוכי, שכאמור מציין בימים אלה של “שבוע הספר העברי” את חלוקת הספר העשרה-מיליון בישראל. אבל ממרומי שנותיו הארולד גרינספון ממש לא מרשה לעצמו לנוח על זרי הדפנה. בראיון מיוחד ל-ynet מארצות הברית, הוא נשמע מודאג מאוד.

“אני לא יודע אם היית בארה”ב לאחרונה, אבל האם יש לך מושג איך תראה יהדות ארה”ב בעוד 50 שנה, אם בכלל תהיה כזו?” הוא אומר בכאב. “70% אחוז מהנישואים בארה”ב הם בין יהודים ללא יהודים” . נטישת הערכים היהודיים היא, בעיני גרינספון, מציאות מדאיגה שבה הוא מנסה להילחם “בדרך היהודית” – באמצעות ספרים.

“הילד הצעיר סופג כבר בגיל הרך את הערכים היהודיים שיישארו אתו בהמשך חייו. אנחנו רואים את עצמנו כבעלי אחריות עצומה לתת לילד יידישקייט, אבל לא פחות חשוב – גם להורה שלו שמקריא לו את הסיפור. כמי שלוקח את הזהות היהודית ברצינות, אני דואג שהספרים יכילו מסרים יהודיים”.

“יציל? לא יודע. יעזור? כן”
גרינספון עשה בכלל את הונו כאייל נדל”ן יהודי-אמריקאי, והוא לא שוכח את האנטישמיות שחווה כילד בשנות השלושים בארה”ב. הוא מספר כי חש מחויבות להמשכיות המסורת היהודית כל חייו, וכך, בשנת 2005 – עלה בו הרעיון לחבר ילדים אל זהותם באמצעות קריאה ואוריינות. בתוך 11 שנים הפך הרעיון הזה לספרייה היהודית (וייתכן שלא רק) הגדולה בעולם.

האם ספרים זה מה שיציל את יהדות ארה”ב?

“יציל? אני לא מסתכל על זה ככה. האם זה יעזור? זו השאלה שאני שואל, והתשובה היא כן. באמצעות התוכנית הוזמנו למאות-אלפי בתים יהודיים ברחבי ארה”ב (כ-150 אלף בצפון-אמריקה כולה). יש לנו את האפשרות להגיע אליהם ולחזק את הקשר היהודי בבתים האלה”.

“הילדים נרשמים לתוכנית בצורה חופשית, ללא תשלום. אנחנו לא שואלים אף אחד איזה סוג יהודי הוא. כל מי שרוצה ספר, נרשם. יש אצלנו ילדים מכל מני קבוצות ורקעים יהודיים”.

בידי הקרן סקרים המוכיחים גידול באימוץ פרקטיקות יהודיות בבתיהם, בעקבות החשיפה לפרויקט. כך למשל, עלייה ברישום ילדים לבתי ספר יהודיים, הליכה לבית כנסת, הדלקת נרות שבת ועוד.

גלינה פרומן, מנהלת “ספריית פיג’מה” וקרן גריספון בישראל, מדגישה כי מטרת הספרייה עבור ילדי צפון-אמריקה והעולם היא הנגשת ידע יהודי: “בארצות הברית יש צורך בהסברה של דברים בסיסיים יותר, כמו מה זה ראש השנה? ומה זה סוכות? המיקוד הוא סביב ערכים יהודיים בסיסיים, חגים ותנ”ך”. את הספרים לפרויקט בוחרות ועדות מקצועיות מטעם הקרן.

לאה גולדברג? זו מורשת יהודית
בישראל נושא הפרויקט אופי שונה. במקום “סיפורים יהודיים לפני השינה” – המוטו שמאחורי הפרויקט העולמי – מועבר הפרויקט ישירות דרך מערכות החינוך בגנים ובכיתות היסודי, והוועדות פועלות בשיתוף עם משרד החינוך לבחירת הספרים עבור הילדים הישראלים.

“ספריית פיג’מה” בישראל היא, אם כך, פרויקט רשמי, ולפני התוכנית נחשף כל ילד לשמונה ספרים חדשים בכל שנה בגן, דרך הקראה של הגננת ופעילויות סביבו.

לדברי פרומן, מטרות הפרויקט במדינת היהודים אחרות: “אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שילדים מקבלים את הרקע היהודי בכל מקרה במסגרת תוכנית הלימודים הרשמית. לכן הקונספט הוא אחר. לקחנו את התפריט של ‘מה זה יהודי?’ והרחבנו אותו ל’מורשת יהודית- ישראלית’.

“בקונספט הזה גם סיפורים של לאה גולדברג הם מורשת. חיים נחמן ביאליק והשפה העשירה שלו, עם סיפורים כמו ‘התרנגולים והשועל’. כאן הנושא הוא לא יידישקייט, אבל יש בהחלט מקום לערכים יהודיים. למשל, בספרים שמתארים ביקור של חולה בבית חולים, ישתמשו במונח היהודי ‘ביקור חולים’. במקום ‘הזמנתי אנשים הביתה’, יופיע הביטוי ‘הכנסת אורחים’. הערכים אמנם אוניברסאליים, אבל הדגש הוא על הבסיס היהודי שלהם”.

“כל ספר מספריית פיג’מה בישראל”, מדגישה פרומן, “קשור או להיסטוריה, או לשפה העשירה ולסופר משמעותי או לערכים יהודיים במובנם הרחב”.

מחבר גם את החברה הערבית בישראל
בישראל לא רק האוכלוסייה היהודית נהנית מהפרויקט, אלא גם האוכלוסייה הערבית. גרינספון גאה בכך, ומספר כי “משרד החינוך ביקש מאתנו לשקול זאת, ואנחנו ראינו זאת כמשימה ערכית חשובה. הנחלת האהבה לספרים, עידוד שיח בגן, וקידום ערכים אוניברסאליים – כל אלה משמעותיים מאוד גם לחברה הערבית.

“שמחנו להוסיף את הפעילות הזו בארץ, והיא נעשית בשיתוף
משרד החינוך וקרן פרייס, תחת השם ‘מכתבת אל-פאנוס’ (ספריית העששית). אני שמח לתרום לחברה הערבית בישראל, כיוון שאני מאמין שבכך אני תורם לבניית חברה ישראלית טובה יותר. אני משתדל לבקר בגני ילדים בישראל מספר פעמים בשנה, וכשאני מבקר בגני ילדים ערביים, ההערכה הכנה לתוכנית בקרב הגננות וההורים, מחממת את ליבי”.

מה הספר שאתה אהבת לקרוא בתור ילד? והאם הוא “ברשימה”?

“לא הכרתי מספיק כאלה”, מודה גרינספון בכנות. “אישית אהבתי את ‘ג’ק ואפון הפלא’. שום דבר יהודי”, הוא מוסיף בחיוך.